בתקופה האחרונה עסקתי בנסיון להבין את הצורך בקיומו של חזון. חזון אישי או חזון של ארגון או קבוצה. למה צריך את זה? למה זה חשוב? מה ההשפעה שלו?
לחזון יש מספר תפקידים משמעותיים שעוזרים לאדם או לקבוצה להתמקד ולהתוות את הדרך המאוחדת. הוא משמש כמצפן המראה כיוון ברור אך נשגב שלא בהכרח ניתן להשגה.
חזון טוב נבנה מהבטן מהעשיה ומהאנשים והתשוקה שלהם לעשות משהו מיוחד ונכון להם שמתחבר לעולם הערכים שלהם. הוא לאו משקף את המציאות או את האמת אבל אנשים יתאגדו סביבו באופן ברור ומלא רגש. חזון הוא דבר רגשי שעוזר לראות את הדרך גם כשחשוך.
כאשר סרגיי ברין ולארי פייג' הגדירו את החזון של גוגל כ "לארגן את המידע בעולם" אני לא בטוח שהם הבינו מה זה באמת אומר ואם זה בכלל אפשרי. זה בעיקר נראה להם דבר שכדאי לעשות. האמונה בחזון הזה יצרה את גוגל שמארגנת באופן מעורר הערכה את המידע בעולם בכל פרוייקט בו הם עוסקים. גוגל היא חברה רווחית ומצליחה מאוד אבל זה תוצר המשנה של החזון שלהם שמאפשר את קיום החזון. הם יכלו לדוגמא לכתוב שהחזון שלהם הוא לנהל לאנשים את המידע, או להיות חברת החיפוש הגדולה או הטובה בעולם. חזון שנשמע דומה אבל מכוון לדרך אחרת מוכוונת עסקית ועשיית רווח, שהוא טוב מאוד, אבל לא מבדל את גוגל מחברות מידע אחרות שהיו בזמנו כמו Yahoo, SAP, מיקרוסופט, Oracle ואחרים. הם הלכו על גדול, לארגן את כל המידע בעולם לא משנה מי מנהל אותו ושל מי הוא, הם רוצים לארגן אותו. לא בטוח שכשהם הגדירו את החזון הזה הם באמת ידעו איך עושים מזה כסף. אם נבחן את זה במבחן התוצאה נראה שהפרויקטים של גוגל רובם אם לא כולם קשורים בארגון מידע וניהולו, מנוע החיפוש זה ברור, אבל גם פרויקט המפות, מסמכים, צילומי לווין, Street View, YouTube,ניהול תמונות, סריקת ספרים וכו'. כאשר גוגל הרגישה שהיא סוטה מהחזון שלה ומאבדת מיקוד היא הקימה חברת אם (אלף-בית) והעבירה אליה את הפעילויות שלא קשורות לחזון שלה (לדוגמה פרויקט המכוניות האוטונומיות). עד כדי כך היא מעריכה את החזון שלה והעדיפה להישאר נאמנה אליו ולא להתפזר.
חזון טוב פונה אל הרגש, כאשר חזון פונה לרציונל הוא נמדד במחיר ועלות ועלול לדעוך עוד לפני שיקרה בגלל חישוב כלכלי קר או סיכון גדול מידי. חזון צריך לענות על השאלה, למה אנחנו עושים את זה? כאשר מסתכלים על התמונה הגדולה או כשלא בטוחים. חזון לא בהכרח מבטא יעד או מטרה אבל חשוב שיתווה כיוון. כשאפל אומרת "Think Different" היא מתכוונת שהיא רוצה למכור את המוצרים שלה לאנשים שישנו את העולם, השאר רשאים להצטרף. לכן הם מייצרים את המוצרים שלהם ברמת איכות ואסטטיקה גבוהה, הם יעשו את הדברים בדרך שלהם גם אם היא שונה ולא מתאימה לרוב האנשים ואפילו על חשבון הרווח המיידי. המוטו הזה תמיד הוליך אותם גם כשהיה להם יותר קשה כלכלית.
סיימון סינק (Simon Sinek) מומחה במנהיגות אומר שחזון צריך להתחיל מהשאלה למה. למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. חזון שפונה אל התשוקות שלנו. בגלל זה חברות כמו אפל וגוגל שהחזון שלהם בא מהלמה מייצרות אצלנו תגובה רגשית בעוד שחברה כמו מיקרוסופט פחות. החזון הרישמי של מיקרוסופט היה "מוצר של מיקרוסופט בכל מחשב בעולם" חזון שהושג כמעט במלואו ב1995 מיקרוסופט לא עוררה את אותו הרגש ולא יצרה את תחושת השיתוף שלקוחות אפל וגוגל מרגישים. למרות שהיעד הושג, הסנטימנט של החברה היה שלילי למרות שמוצריה לא היו גרועים כמו שנוטים לחשוב.
האם העובדים של אפל וגוגל טובים יותר מהעובדים של מיקרוסופט? אני לא חושב, אבל לחברות אלו חזון שמאפשר לעובדים להתרכז סביבו ולפעול על פי הערכים שהוא מתווה וללקוחות להבין את הערך שלו ולהזדהות איתו. למה ללקוחות או לעובדים של מיקרוסופט יהיה חשוב שמיקרוסופט יהיו בכל מחשב בעולם? מה יוצא להם מזה? מה הערך מלבד שורת הרווח של החברה שזה משרת? ארגון המידע או לשנות את העולם אלו ערכים שקל להבין את הערך שלהם לחברה ולהזדהות איתם. אנשים שמשנים את העולם צריכים מוצרים שיעזרו להם ואם אני עובד בחברה הזו אני עוזר לשנות את העולם.
מיקרוסופט אומנם הצליחה מעל ומעבר ואפילו הגשימה את החזון שלה בסביבות 1995 והפכה לחברת ענק מונופוליסטית. כאשר חזונה הוגשם היא איבדה את דרכה והתקשתה להתמקד ופשוט המשיכה לעשות את מה שעשתה עד כה בעוד שחברות כמו גוגל, אפל ואחרות עוקפות אותה. מיקרוסופט הפכה מהחברת הענק עם השפעה עצומה בכל תחום המיחשוב לחברה ענקית אך עם השפעה פחותה בהרבה ממה שהייתה ובהחלט לא מהווה מונופול היום בתחום מערכות ההפעלה.
כאשר התמנה מנכ"ל חדש למיקרוסופט, סטייה נדאלה, הוא הבין שיש בעיה בחזון של מיקרוסופט בעיקר בגלל שהוא הוגשם ברובו ולכן לא רלוונטי. והתווה חזון חדש, הוא הפך את מיקרוסופט מחברת תוכנה לחברת שירותים והגדיר את המושג Cloud and Mobile First, החזון הזה שינה באופן דראסטי את החברה והתאים אותה לרוח התקופה. מניית החברה שדישדשה עלתה בכ 40% וה DNA שלה השתנה באופן משמעותי (התהליך עדיין לא הושלם). פתאום יש יישומי מיקרוסופט לאנדרואיד ול IOS ובראשם Office. שחרור מוצרי ליבה כמו .Net כ Open Source, התמקדות במוצרי הענן של החברה (Azure, Office 365) ואף שדרוג חינם לWindows 10 מוצר הדגל של החברה ומקור הכנסה מרכזי שלה.
כל הפעולות הללו הם תוצר של פעולה לאור חזון. ועוצמתן היא רבה. מיקרוסופט היא חברה טובה מאוד ומצליחה אבל הם איבדו את הבכורה לחברות ששמרו על חזון מאוד ממוקד. כאשר הדגש בחזון הוא הערך ללקוח ולא הדרך לעשות מזה כסף.
בשנות השישים, עזר וייצמן טבע ססמה שהנחתה את חיל האוויר ואת צורת החשיבה ושל מדינה שלמה על חיל האוויר שלה. הוא אמר "הטובים לטיס" אמירה זו היא אמירה נשגבת מאחר והיא רומזת שרק הטובים ביותר מתאימים להיות טייסים. האם זה בהכרח כך? לא בהכרח. אין ספק שבשביל להיות טייס צריכות להיות לך מיומנויות טיסה טובות מאוד. אבל האם אתה בהכרח אדם טוב יותר, חכם יותר? ייתכן שכן וייתכן שלא זה לא בהכרח יפחית מהיותך טייס טוב. הססמה הזו כל כך תפסה שהיא מתגה את חיל האוויר והטייסים בפרט כגוף מצויין. אמירה שהגשימה את עצמה ועזרה ליצור את אחד מחילות האוויר הטובים בעולם אם לא הטוב בהם. גוף השואף לשיפור ומצויינות כערך. זה לא בהכרח נכון בחילות אוויר אחרים בעולם (או אפילו בחילות היבשה שלנו). עדיין, זה לא אומר שכל הטייסים הם האנשים הטובים ביותר, אבל האמירה הנשגבת הזו והדרך שחיל האוויר וצה"ל שפעלו לאור האמירה הזו, יצרה את האמונה הזו ועזרה להפוך את חיל האוויר למה שהוא. כאשר מתפרסמת ידיעה בעיתון על אדם שפעל באופן לא מוסרי או ערכי או שכשל בעסקים טורחים לציין את עובדת היותו טייס שמרמז על גודל ההפתעה בכישלון.
חזון המתווה תפיסות עולם כאלו, עוצמתי יותר מכל דבר אחר. גוף שפועל לאור החזון שלו ומאמין בחזון הזה מייצר סביבו תרבות והופכת את הארגון למה שהוא.
חזון לא בהכרח דוחף את החברה או האידיבידואל להיות הטוב ביותר, אך הוא דוחף להגשים את מה שהחזון שאתה מאמין בו מתווה. הביטוי "חיים רק פעם אחת" יכול להיות חזון אישי שאם אתה חי לפיו לא בהכרח תהפוך למה שהחברה רואה כהצלחה או תרומה אישית חיובית. אבל החשיבה הזו בהחלט תתווה את ההחלטות שלך ואת האופן שבו תחייה.
האם החזון הוא תנאי הכרחי לעסק, או לארגון? לא בטוח. חזון לא חייב להתבטא במשפט מנצח או קליט ויכול אפילו להתבטא בצורת התנהלות ברורה שממנה ניתן ללמוד ולקבל כיוון. הכח של ניסוח החזון, הוא כאשר שחברה או ארגון רוצים לגדול או כאשר רוצים להפיץ רעיון. אמירתו של הילל הזקן לגוי שרצה להתגייר וללמוד את התורה על רגל אחת "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" השאר זה פירושים. שמה את אותו האיש על המסלול שמהווה את ליבת הרעיון של היהדות.
כאשר הייתי מפתח תוכנה צעיר, בתחילת דרכי כל כך התרשמתי מהיכולת ליצור דברים בתוכנה שהרגשתי אסיר תודה על זה שנותנים לי לפתח תוכנה מעניינת כל כך ואפילו לשלם לי על זה. כל פעם שמשהו עבד זה נראה לי כאילו קרה קסם. למרות שהייתי חסר נסיון ועשיתי טעויות רבות, ידעתי והבנתי מה אני צריך לעשות בכדי שמה שאני מפתח יעבוד, הרבה קרדיט על כך מגיע למנהל שלי באותה תקופה שהתווה לי את הדרך ועשה אותה כל כך ברורה. הוא פשוט אמר, זה צריך לעבוד באופן כזה שלך לא יהיו ספקות בנושא. את האמירה הזו אני לוקח איתי עד היום ושואל את עצמי, האם אני מבין מה אני מפתח ומה זה צריך לעשות? והאם זה פועל כפי שאני מבין את זה? השאלות האלו עוזרות מאוד כאשר אתה מפתח ומנהל פיתוח להבין מה חשוב יותר ומה חשוב פחות במוצר אותו אני מפתח. קל הרבה יותר לרתום צוותים לעבודה כאשר היעד ברור. כאשר יש אספקת גרסה ללקוח או הדגמה, אנשים מבינים מה רוצים מהם ונרתמים בקלות רבה הרבה יותר.
האם חברות שלא מוכרות לאנשים אלא לחברות או ארגונים צריכות חזון? לדעתי התשובה על כך היא בהחלט כן. בסופו של דבר מי שקונה זה אנשים ולא חברות ולרגש יש משמעות. כמו כן, מעבר למיתוג, החזון של החברה משרת בעיקר אותה ומייצר סביב החזון אנשים ששואפים לממש אותו. מי שותף לחזון או לפחות מאמין בו, ירצה לעבוד בחברה ולתרום לה ממרצו.
יש לי חבר טוב, שיש לו עסק בו הוא מוכר שכפול של תוכניות בניה לחברות בניה, האם יש ערך להגדרת חזון לעסק כזה? לשמחתי הוא מצליח מאוד ויודע לנווט את העסק שלו היטב ואף התרחב ופתח סניפים נוספים. למה הוא צריך חזון? לדעתי יש לו חזון והוא פועל על פיו, אחרת לא היה מצליח כל כך, אולי הוא עדיין לא ניסח אותו אבל בהחלט פועל על פיו. כשאתה עסק קטן אתה מבין את הדרך, קל מאוד להכווין את הארגון לשם. אבל, כשאתה גדל והיכולת שלך לשלוט על הכל נהיית מורכבת החזון עוזר מאוד. אם נסתכל על העסק שתארתי, איך אפשר להגדיר את החזון שלו? משיחות שערכתי איתו לדעתי הוא לא מוכר צילומים אלא שירות צילומים, הוא מקבל הזמנה דרך מערכת מתוחכמת שמאפשרת ללקוח לבצע הזמנה באופן יעיל. את ההזמנה מנתבים לסניף הקרוב ביותר (גם אם לא בבעלותו) ושיוכל לעשות את העבודה באופן המהיר ביותר ולספק אותו ללקוח שלו במהירות הגבוה ביותר. הוא מספק שירותי שליחים שמביא את הצילום עד ללקוח הקצה ואם יש בעיה הוא יגיב מהר, יתקן ואף יספק את המוצר על חשבונו. לעסק כזה לדוגמא הייתי מנסח את החזון באופן הבא: "אנחנו מבינים את החשיבות המוצר שלנו ללקוחות שלנו ולכן אנחנו נדאג שהם לא ידאגו". אם החבר שלי יציין בפני כל עובד שלו את החזון הזה ובפרט בפני המנהלים שלו, הם יבינו טוב יתר את סדרי העדיפויות בחברה. עסק כזה בשביל לגדול צריך לקוחות חדשים ולשמר לקוחות קיימים. חזון שמנוסח כך, יקל עליו לשמור על הלקוחות וליצור מוניטין של נותן שירות ובכך למצוא לקוחות חדשים. לקוח ירצה להישאר אצל נותן שירות איכותי כזה. לא כל חזון צריך להיות נוצץ אבל המסר שהוא מעביר ללקוחות ולעובדים בחברה צריך להיות אפקטיבי.
בספר של דן אריאלי "לא רציונלי ולא במקרה", הוא מציג שני מושגים שנראים לנו טריוויאלים. נורמה חברתית ונורמה עסקית. נורמה חברתית; היא המניע שגורם לנו לעזור לחבר או למשפחה ולא לצפות לתמורה, היא זו שגורמת לנו להזמין את המשפחה המורחבת לחג ולא לצפות לתמורה חומרית כלשהי (ואף נעלב אם תוצע לנו כזו). נורמה עסקית לעומת זאת, היא זו המאפשרת לנו לעשות עסקאות כלכליות ולבחון אותם בעניים של עלות תועלת. בנורמה זו אנו מוכוונים ליצירת רווח כלכלי או עסקי וברור לשני הצדדים שמטרתו של האחר היא במקסום הרווח שלו ולכן מו"מ כספי לרוב לא יוביל ליריבות אישית ואף יכול ליצור חברויות בין צדדים שמקיימים בניהם מו"מ קשוח מאוד אך לא לוקחים את זה באופן אישי.
כאשר הנורמות האלו מתערבבות נוצר קונפליקט בין הצדדים ואף סכסוכים אישיים. לדוגמא אם תזמין משפחה לארוחת חג ותדרוש בסופו של הארוחה תשלום על הארוח. או שתבקש טובה מפקיד הבנק שלך שיתן לך הלוואה למרות שלא מגיע לך לפי כללי הבנק בגלל שהוא חבר. המעניין הוא שעל פי הניסויים של פרופסור דן אריאלי, אנו רואים שאנשים שפועלים על פי נורמה חברתית מוכנים לתת הרבה יותר ללא רצון בתגמול כלל (מלבד אולי מילה טובה). לעומת זאת כאשר הקו המנחה הוא כלכלי בלבד אנשים מוכנים לעשות בדיוק את מה שהם חושבים ששילמו להם עבורו (אולי בגלל זה כלכלנים ועו"ד לא כל כך אהובים על הציבור).
חזון שפונה אל הרגש ומנחה את את החברה ירתום את האנשים שמאמינים בחזון (עובדים וצרכנים) לרצות להיות חלק מהחזון הזה ולעזור לחברה או להיות לקוח שלה. הם מונעים מהנורמה החברתית מהרגש של להיות חלק ממשהו. אפל היא בסה"כ חברת מוצרי חשמל מחשבים וטלפונים, אבל העובדים שלה והלקוחות שלה מחויבים אליה כל כך שכל מוצר שהיא משיקה זוכה לחשיפה תקשורתית מרשימה, ולתורים מעוררי קנאה בחנויות שרוצים לנסות את המוצר. השעון החכם של אפל שנחשב לכישלון, מכר 15 מליון יחידות. המספר הזה גדול יותר מכל השעונים שנמכרו גם יחד בכל העולם באותה שנה. למרות שאפל לא הייתה הראשונה להשיק מוצר כזה והמוצר לא הביא את הבשורה, האמונה ביכולתה של אפל לחשוב אחרת הוא זה שהניע את האנשים לרכוש את המוצר.
חזון טוב יוצר מיקוד ומכווין מטרה ולכן הינו כלי אפקיטבי חזק מאוד שיכול לדחוף ארגון כגוף אחד לעשות דברים גדולים שישנו את העולם. כשרוצים להוביל זה מתחיל בחזון.
לחזון יש מספר תפקידים משמעותיים שעוזרים לאדם או לקבוצה להתמקד ולהתוות את הדרך המאוחדת. הוא משמש כמצפן המראה כיוון ברור אך נשגב שלא בהכרח ניתן להשגה.
חזון טוב נבנה מהבטן מהעשיה ומהאנשים והתשוקה שלהם לעשות משהו מיוחד ונכון להם שמתחבר לעולם הערכים שלהם. הוא לאו משקף את המציאות או את האמת אבל אנשים יתאגדו סביבו באופן ברור ומלא רגש. חזון הוא דבר רגשי שעוזר לראות את הדרך גם כשחשוך.
כאשר סרגיי ברין ולארי פייג' הגדירו את החזון של גוגל כ "לארגן את המידע בעולם" אני לא בטוח שהם הבינו מה זה באמת אומר ואם זה בכלל אפשרי. זה בעיקר נראה להם דבר שכדאי לעשות. האמונה בחזון הזה יצרה את גוגל שמארגנת באופן מעורר הערכה את המידע בעולם בכל פרוייקט בו הם עוסקים. גוגל היא חברה רווחית ומצליחה מאוד אבל זה תוצר המשנה של החזון שלהם שמאפשר את קיום החזון. הם יכלו לדוגמא לכתוב שהחזון שלהם הוא לנהל לאנשים את המידע, או להיות חברת החיפוש הגדולה או הטובה בעולם. חזון שנשמע דומה אבל מכוון לדרך אחרת מוכוונת עסקית ועשיית רווח, שהוא טוב מאוד, אבל לא מבדל את גוגל מחברות מידע אחרות שהיו בזמנו כמו Yahoo, SAP, מיקרוסופט, Oracle ואחרים. הם הלכו על גדול, לארגן את כל המידע בעולם לא משנה מי מנהל אותו ושל מי הוא, הם רוצים לארגן אותו. לא בטוח שכשהם הגדירו את החזון הזה הם באמת ידעו איך עושים מזה כסף. אם נבחן את זה במבחן התוצאה נראה שהפרויקטים של גוגל רובם אם לא כולם קשורים בארגון מידע וניהולו, מנוע החיפוש זה ברור, אבל גם פרויקט המפות, מסמכים, צילומי לווין, Street View, YouTube,ניהול תמונות, סריקת ספרים וכו'. כאשר גוגל הרגישה שהיא סוטה מהחזון שלה ומאבדת מיקוד היא הקימה חברת אם (אלף-בית) והעבירה אליה את הפעילויות שלא קשורות לחזון שלה (לדוגמה פרויקט המכוניות האוטונומיות). עד כדי כך היא מעריכה את החזון שלה והעדיפה להישאר נאמנה אליו ולא להתפזר.
חזון טוב פונה אל הרגש, כאשר חזון פונה לרציונל הוא נמדד במחיר ועלות ועלול לדעוך עוד לפני שיקרה בגלל חישוב כלכלי קר או סיכון גדול מידי. חזון צריך לענות על השאלה, למה אנחנו עושים את זה? כאשר מסתכלים על התמונה הגדולה או כשלא בטוחים. חזון לא בהכרח מבטא יעד או מטרה אבל חשוב שיתווה כיוון. כשאפל אומרת "Think Different" היא מתכוונת שהיא רוצה למכור את המוצרים שלה לאנשים שישנו את העולם, השאר רשאים להצטרף. לכן הם מייצרים את המוצרים שלהם ברמת איכות ואסטטיקה גבוהה, הם יעשו את הדברים בדרך שלהם גם אם היא שונה ולא מתאימה לרוב האנשים ואפילו על חשבון הרווח המיידי. המוטו הזה תמיד הוליך אותם גם כשהיה להם יותר קשה כלכלית.
סטיב ג'ובס אמר פעם שהוא היה רוצה להאמין שאם היו מחשבים בתקופתם של אדיסון, איינשטיין וצ'רצ'יל הם היו משתמשים במק. ולכן היא רוצה לעשות את הדברים אחרת לאנשים שמשנים את העולם.
אנדי הרצפלד מהנדס תוכנה מרכזי בצוות שפיתח את המקינטוש הראשון מספר שלאחר שהם סיימו את פיתוח אב הטיפוס הראשון של המחשב הם ראיינו אנשים באפל ומחוצה לה למצוא האם הם ראויים לראות את המחשב החדש, רק לאנשים שהם התרשמו שראויים לכך, הם הסכימו להראות את המחשב. מחוייבות כזו לחזון ה"חשיבה האחרת" הוא דבר מיוחד מאוד ומדגיש כמה חדוות היצירה היא זו שהובילה את הפיתוח של המחשב האישי הזה שבסופו של דבר שינה את העולם.סיימון סינק (Simon Sinek) מומחה במנהיגות אומר שחזון צריך להתחיל מהשאלה למה. למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. חזון שפונה אל התשוקות שלנו. בגלל זה חברות כמו אפל וגוגל שהחזון שלהם בא מהלמה מייצרות אצלנו תגובה רגשית בעוד שחברה כמו מיקרוסופט פחות. החזון הרישמי של מיקרוסופט היה "מוצר של מיקרוסופט בכל מחשב בעולם" חזון שהושג כמעט במלואו ב1995 מיקרוסופט לא עוררה את אותו הרגש ולא יצרה את תחושת השיתוף שלקוחות אפל וגוגל מרגישים. למרות שהיעד הושג, הסנטימנט של החברה היה שלילי למרות שמוצריה לא היו גרועים כמו שנוטים לחשוב.
האם העובדים של אפל וגוגל טובים יותר מהעובדים של מיקרוסופט? אני לא חושב, אבל לחברות אלו חזון שמאפשר לעובדים להתרכז סביבו ולפעול על פי הערכים שהוא מתווה וללקוחות להבין את הערך שלו ולהזדהות איתו. למה ללקוחות או לעובדים של מיקרוסופט יהיה חשוב שמיקרוסופט יהיו בכל מחשב בעולם? מה יוצא להם מזה? מה הערך מלבד שורת הרווח של החברה שזה משרת? ארגון המידע או לשנות את העולם אלו ערכים שקל להבין את הערך שלהם לחברה ולהזדהות איתם. אנשים שמשנים את העולם צריכים מוצרים שיעזרו להם ואם אני עובד בחברה הזו אני עוזר לשנות את העולם.
מיקרוסופט אומנם הצליחה מעל ומעבר ואפילו הגשימה את החזון שלה בסביבות 1995 והפכה לחברת ענק מונופוליסטית. כאשר חזונה הוגשם היא איבדה את דרכה והתקשתה להתמקד ופשוט המשיכה לעשות את מה שעשתה עד כה בעוד שחברות כמו גוגל, אפל ואחרות עוקפות אותה. מיקרוסופט הפכה מהחברת הענק עם השפעה עצומה בכל תחום המיחשוב לחברה ענקית אך עם השפעה פחותה בהרבה ממה שהייתה ובהחלט לא מהווה מונופול היום בתחום מערכות ההפעלה.
כאשר התמנה מנכ"ל חדש למיקרוסופט, סטייה נדאלה, הוא הבין שיש בעיה בחזון של מיקרוסופט בעיקר בגלל שהוא הוגשם ברובו ולכן לא רלוונטי. והתווה חזון חדש, הוא הפך את מיקרוסופט מחברת תוכנה לחברת שירותים והגדיר את המושג Cloud and Mobile First, החזון הזה שינה באופן דראסטי את החברה והתאים אותה לרוח התקופה. מניית החברה שדישדשה עלתה בכ 40% וה DNA שלה השתנה באופן משמעותי (התהליך עדיין לא הושלם). פתאום יש יישומי מיקרוסופט לאנדרואיד ול IOS ובראשם Office. שחרור מוצרי ליבה כמו .Net כ Open Source, התמקדות במוצרי הענן של החברה (Azure, Office 365) ואף שדרוג חינם לWindows 10 מוצר הדגל של החברה ומקור הכנסה מרכזי שלה.
כל הפעולות הללו הם תוצר של פעולה לאור חזון. ועוצמתן היא רבה. מיקרוסופט היא חברה טובה מאוד ומצליחה אבל הם איבדו את הבכורה לחברות ששמרו על חזון מאוד ממוקד. כאשר הדגש בחזון הוא הערך ללקוח ולא הדרך לעשות מזה כסף.
בשנות השישים, עזר וייצמן טבע ססמה שהנחתה את חיל האוויר ואת צורת החשיבה ושל מדינה שלמה על חיל האוויר שלה. הוא אמר "הטובים לטיס" אמירה זו היא אמירה נשגבת מאחר והיא רומזת שרק הטובים ביותר מתאימים להיות טייסים. האם זה בהכרח כך? לא בהכרח. אין ספק שבשביל להיות טייס צריכות להיות לך מיומנויות טיסה טובות מאוד. אבל האם אתה בהכרח אדם טוב יותר, חכם יותר? ייתכן שכן וייתכן שלא זה לא בהכרח יפחית מהיותך טייס טוב. הססמה הזו כל כך תפסה שהיא מתגה את חיל האוויר והטייסים בפרט כגוף מצויין. אמירה שהגשימה את עצמה ועזרה ליצור את אחד מחילות האוויר הטובים בעולם אם לא הטוב בהם. גוף השואף לשיפור ומצויינות כערך. זה לא בהכרח נכון בחילות אוויר אחרים בעולם (או אפילו בחילות היבשה שלנו). עדיין, זה לא אומר שכל הטייסים הם האנשים הטובים ביותר, אבל האמירה הנשגבת הזו והדרך שחיל האוויר וצה"ל שפעלו לאור האמירה הזו, יצרה את האמונה הזו ועזרה להפוך את חיל האוויר למה שהוא. כאשר מתפרסמת ידיעה בעיתון על אדם שפעל באופן לא מוסרי או ערכי או שכשל בעסקים טורחים לציין את עובדת היותו טייס שמרמז על גודל ההפתעה בכישלון.
חזון המתווה תפיסות עולם כאלו, עוצמתי יותר מכל דבר אחר. גוף שפועל לאור החזון שלו ומאמין בחזון הזה מייצר סביבו תרבות והופכת את הארגון למה שהוא.
חזון לא בהכרח דוחף את החברה או האידיבידואל להיות הטוב ביותר, אך הוא דוחף להגשים את מה שהחזון שאתה מאמין בו מתווה. הביטוי "חיים רק פעם אחת" יכול להיות חזון אישי שאם אתה חי לפיו לא בהכרח תהפוך למה שהחברה רואה כהצלחה או תרומה אישית חיובית. אבל החשיבה הזו בהחלט תתווה את ההחלטות שלך ואת האופן שבו תחייה.
האם החזון הוא תנאי הכרחי לעסק, או לארגון? לא בטוח. חזון לא חייב להתבטא במשפט מנצח או קליט ויכול אפילו להתבטא בצורת התנהלות ברורה שממנה ניתן ללמוד ולקבל כיוון. הכח של ניסוח החזון, הוא כאשר שחברה או ארגון רוצים לגדול או כאשר רוצים להפיץ רעיון. אמירתו של הילל הזקן לגוי שרצה להתגייר וללמוד את התורה על רגל אחת "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" השאר זה פירושים. שמה את אותו האיש על המסלול שמהווה את ליבת הרעיון של היהדות.
כאשר הייתי מפתח תוכנה צעיר, בתחילת דרכי כל כך התרשמתי מהיכולת ליצור דברים בתוכנה שהרגשתי אסיר תודה על זה שנותנים לי לפתח תוכנה מעניינת כל כך ואפילו לשלם לי על זה. כל פעם שמשהו עבד זה נראה לי כאילו קרה קסם. למרות שהייתי חסר נסיון ועשיתי טעויות רבות, ידעתי והבנתי מה אני צריך לעשות בכדי שמה שאני מפתח יעבוד, הרבה קרדיט על כך מגיע למנהל שלי באותה תקופה שהתווה לי את הדרך ועשה אותה כל כך ברורה. הוא פשוט אמר, זה צריך לעבוד באופן כזה שלך לא יהיו ספקות בנושא. את האמירה הזו אני לוקח איתי עד היום ושואל את עצמי, האם אני מבין מה אני מפתח ומה זה צריך לעשות? והאם זה פועל כפי שאני מבין את זה? השאלות האלו עוזרות מאוד כאשר אתה מפתח ומנהל פיתוח להבין מה חשוב יותר ומה חשוב פחות במוצר אותו אני מפתח. קל הרבה יותר לרתום צוותים לעבודה כאשר היעד ברור. כאשר יש אספקת גרסה ללקוח או הדגמה, אנשים מבינים מה רוצים מהם ונרתמים בקלות רבה הרבה יותר.
האם חברות שלא מוכרות לאנשים אלא לחברות או ארגונים צריכות חזון? לדעתי התשובה על כך היא בהחלט כן. בסופו של דבר מי שקונה זה אנשים ולא חברות ולרגש יש משמעות. כמו כן, מעבר למיתוג, החזון של החברה משרת בעיקר אותה ומייצר סביב החזון אנשים ששואפים לממש אותו. מי שותף לחזון או לפחות מאמין בו, ירצה לעבוד בחברה ולתרום לה ממרצו.
יש לי חבר טוב, שיש לו עסק בו הוא מוכר שכפול של תוכניות בניה לחברות בניה, האם יש ערך להגדרת חזון לעסק כזה? לשמחתי הוא מצליח מאוד ויודע לנווט את העסק שלו היטב ואף התרחב ופתח סניפים נוספים. למה הוא צריך חזון? לדעתי יש לו חזון והוא פועל על פיו, אחרת לא היה מצליח כל כך, אולי הוא עדיין לא ניסח אותו אבל בהחלט פועל על פיו. כשאתה עסק קטן אתה מבין את הדרך, קל מאוד להכווין את הארגון לשם. אבל, כשאתה גדל והיכולת שלך לשלוט על הכל נהיית מורכבת החזון עוזר מאוד. אם נסתכל על העסק שתארתי, איך אפשר להגדיר את החזון שלו? משיחות שערכתי איתו לדעתי הוא לא מוכר צילומים אלא שירות צילומים, הוא מקבל הזמנה דרך מערכת מתוחכמת שמאפשרת ללקוח לבצע הזמנה באופן יעיל. את ההזמנה מנתבים לסניף הקרוב ביותר (גם אם לא בבעלותו) ושיוכל לעשות את העבודה באופן המהיר ביותר ולספק אותו ללקוח שלו במהירות הגבוה ביותר. הוא מספק שירותי שליחים שמביא את הצילום עד ללקוח הקצה ואם יש בעיה הוא יגיב מהר, יתקן ואף יספק את המוצר על חשבונו. לעסק כזה לדוגמא הייתי מנסח את החזון באופן הבא: "אנחנו מבינים את החשיבות המוצר שלנו ללקוחות שלנו ולכן אנחנו נדאג שהם לא ידאגו". אם החבר שלי יציין בפני כל עובד שלו את החזון הזה ובפרט בפני המנהלים שלו, הם יבינו טוב יתר את סדרי העדיפויות בחברה. עסק כזה בשביל לגדול צריך לקוחות חדשים ולשמר לקוחות קיימים. חזון שמנוסח כך, יקל עליו לשמור על הלקוחות וליצור מוניטין של נותן שירות ובכך למצוא לקוחות חדשים. לקוח ירצה להישאר אצל נותן שירות איכותי כזה. לא כל חזון צריך להיות נוצץ אבל המסר שהוא מעביר ללקוחות ולעובדים בחברה צריך להיות אפקטיבי.
בספר של דן אריאלי "לא רציונלי ולא במקרה", הוא מציג שני מושגים שנראים לנו טריוויאלים. נורמה חברתית ונורמה עסקית. נורמה חברתית; היא המניע שגורם לנו לעזור לחבר או למשפחה ולא לצפות לתמורה, היא זו שגורמת לנו להזמין את המשפחה המורחבת לחג ולא לצפות לתמורה חומרית כלשהי (ואף נעלב אם תוצע לנו כזו). נורמה עסקית לעומת זאת, היא זו המאפשרת לנו לעשות עסקאות כלכליות ולבחון אותם בעניים של עלות תועלת. בנורמה זו אנו מוכוונים ליצירת רווח כלכלי או עסקי וברור לשני הצדדים שמטרתו של האחר היא במקסום הרווח שלו ולכן מו"מ כספי לרוב לא יוביל ליריבות אישית ואף יכול ליצור חברויות בין צדדים שמקיימים בניהם מו"מ קשוח מאוד אך לא לוקחים את זה באופן אישי.
כאשר הנורמות האלו מתערבבות נוצר קונפליקט בין הצדדים ואף סכסוכים אישיים. לדוגמא אם תזמין משפחה לארוחת חג ותדרוש בסופו של הארוחה תשלום על הארוח. או שתבקש טובה מפקיד הבנק שלך שיתן לך הלוואה למרות שלא מגיע לך לפי כללי הבנק בגלל שהוא חבר. המעניין הוא שעל פי הניסויים של פרופסור דן אריאלי, אנו רואים שאנשים שפועלים על פי נורמה חברתית מוכנים לתת הרבה יותר ללא רצון בתגמול כלל (מלבד אולי מילה טובה). לעומת זאת כאשר הקו המנחה הוא כלכלי בלבד אנשים מוכנים לעשות בדיוק את מה שהם חושבים ששילמו להם עבורו (אולי בגלל זה כלכלנים ועו"ד לא כל כך אהובים על הציבור).
חזון שפונה אל הרגש ומנחה את את החברה ירתום את האנשים שמאמינים בחזון (עובדים וצרכנים) לרצות להיות חלק מהחזון הזה ולעזור לחברה או להיות לקוח שלה. הם מונעים מהנורמה החברתית מהרגש של להיות חלק ממשהו. אפל היא בסה"כ חברת מוצרי חשמל מחשבים וטלפונים, אבל העובדים שלה והלקוחות שלה מחויבים אליה כל כך שכל מוצר שהיא משיקה זוכה לחשיפה תקשורתית מרשימה, ולתורים מעוררי קנאה בחנויות שרוצים לנסות את המוצר. השעון החכם של אפל שנחשב לכישלון, מכר 15 מליון יחידות. המספר הזה גדול יותר מכל השעונים שנמכרו גם יחד בכל העולם באותה שנה. למרות שאפל לא הייתה הראשונה להשיק מוצר כזה והמוצר לא הביא את הבשורה, האמונה ביכולתה של אפל לחשוב אחרת הוא זה שהניע את האנשים לרכוש את המוצר.
חזון טוב יוצר מיקוד ומכווין מטרה ולכן הינו כלי אפקיטבי חזק מאוד שיכול לדחוף ארגון כגוף אחד לעשות דברים גדולים שישנו את העולם. כשרוצים להוביל זה מתחיל בחזון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה